איך להתמודד עם כולסטרול גבוה?

מְחַבֵּר: אנדריי סטוביצ'ק

כולסטרול גבוה הוא אחד מהסיכונים הבריאותיים המרכזיים הקשורים למחלות לב וכלי דם, כולל מחלות לב ושבץ מוחי. ניטור וניהול רמות הכולסטרול בגוף הוא חיוני, שכן כמות מוגזמת של כולסטרול LDL (ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה) "רע" עלולה להגביר את הסיכון למצבים שעלולים להיות קטלניים אלה. אנשים רבים פונים אסטרטגיות שונות להילחם בכולסטרול גבוה, כולל שינויים בתזונה, פעילות גופנית ותרופות. מגמה עולה בטיפולים אלטרנטיביים להורדת כולסטרול היא גדל עניין בקנאביס ונגזרותיו, לרבות קנבידיול (CBD).

CBD, תרכובת הנמצאת בקנאביס, נחקרה על ההשפעות הטיפוליות הפוטנציאליות שלה על מחלות שונות, כולל תפקידו האפשרי בניהול רמות הכולסטרול.

במאמר זה נחקור את היסודות של הכולסטרול, הקשר שלו למחלות לב וכלי דם ואפשרויות טיפול בכולסטרול גבוה (הורדת רמות הכולסטרול בגוף), לרבות אלו הכוללות קנאביס ו-CBD.

מהו כולסטרול?

כולסטרול הוא א שמן חומר חיוני עבור תפקוד תקין של גוף האדם. זהו שומן שנמצא בקרום התא וממלא תפקיד חיוני בייצור הורמונים, ויטמינים וחומצות מרה. כולסטרול מיוצר על ידי הגוף, בעיקר בכבד, אבל אפשר להשיג אותו גם מאוכל.

ישנם שני סוגים עיקריים של כולסטרול בדם:

1. כולסטרול LDL (ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה): סוג זה מכונה לעתים קרובות כולסטרול "רע" מכיוון שרמות מופרזות של כולסטרול LDL בדם עלולות להוביל להצטברות כולסטרול על דפנות העורקים, וליצור פלאקים טרשתיים. לוחות אלו יכולים להצר את העורקים, להגביל את זרימת הדם ולהגביר את הסיכון למחלות לב.

2. כולסטרול HDL (ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה): סוג זה מכונה כולסטרול "טוב" מכיוון שהוא יכול להסיר עודפי כולסטרול מהדם ולהעביר אותו בחזרה לכבד, שם הוא עובר חילוף חומרים ומסלק מהגוף. רמות גבוהות יותר של כולסטרול HDL קשורות לסיכון נמוך יותר למחלות לב.

שמירה איזון נכון בין כולסטרול LDL ו- HDL חשוב לבריאות הלב וכלי הדם. כולסטרול LDL גבוה וכולסטרול HDL נמוך יכולים להגביר את הסיכון לטרשת עורקים ומחלות לב. לכן, ניטור רמות הכולסטרול ונקיטת צעדים לשמירה על איזון זה הם המפתח למניעת בעיות לב.

מה הקשר בין כולסטרול לבריאות הלב?

הקשר בין כולסטרול לבריאות הלב קשור קשר הדוק להופעת מחלות לב וכלי דם, במיוחד טרשת עורקים ומחלות לב. טרשת עורקים היא תהליך שבו כולסטרול וחומרים אחרים מצטברים על הדפנות הפנימיות של העורקים (הכלים המובילים דם ללב ולחלקים אחרים בגוף). תהליך זה יכול להצר את העורקים בהדרגה, מה שמוביל להיווצרות רובדים טרשתיים. ניתן לסכם את השפעת הכולסטרול על בריאות הלב באופן הבא:

• עודף כולסטרול LDL: רמות גבוהות של כולסטרול LDL "רע" בדם עלולות לגרום ליותר כולסטרול להצטבר על דפנות העורקים. לוחות אלו יכולים להתקשות ולהיות שבירים, מה שמקשה על זרימת הדם ומגביר את הסיכון לטרשת עורקים.
• פלאקים טרשת עורקים: לוחות אלו, המכילים כולסטרול, שומנים, סידן וחומרים אחרים, יכולים לגדול ולהצר את כלי הדם. אם רובד נקרע או מתפרק, זה יכול להוביל להיווצרות קריש דם, שעלול לחסום את העורק לחלוטין. זה יכול לגרום להתקף לב (אוטם שריר הלב) או שבץ, שניהם מחלות לב וכלי דם קשות.
• תפקידו של כולסטרול HDL: לעומת זאת, לכולסטרול HDL "הטוב" יש את היכולת להסיר עודפי כולסטרול מדפנות העורקים ולהעבירו חזרה לכבד לצורך חילוף חומרים וסילוק. רמות גבוהות יותר של כולסטרול HDL קשורות בסיכון מופחת לטרשת עורקים ומחלות לב.

בסך הכל, כולסטרול LDL גבוה וכולסטרול HDL נמוך יכולים להגביר את הסיכון לפתח טרשת עורקים ומחלות לב. לכן, חשוב לעקוב אחר רמות הכולסטרול ולנקוט בצעדים לשמירה על איזון בריא בין הכולסטרול הטוב והרע. זה עשוי לכלול שינויים תזונתיים, פעילות גופנית, ובמקרים מסוימים, טיפול תרופתי בפיקוח רופא.

איך מודדים כולסטרול?

כולסטרול נמדד באמצעות בדיקת דם המכונה "פרופיל שומנים" או "בדיקת כולסטרול". בדיקה זו מתבצעת על מנת לקבוע את רמות השומנים השונים, לרבות כולסטרול כולל, כולסטרול LDL (ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה), כולסטרול HDL (ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה) וטריגליצרידים בדם.

התהליך כולל בדרך כלל:

1. אופן ההכנה: בדרך כלל, אין צורך בהכנה מיוחדת לפני הבדיקה. עם זאת, הרופא או טכנאי המעבדה שלך עשויים לבקש ממך לצום (לא לאכול או לשתות) תקופה מסוימת לפני הבדיקה, בדרך כלל 9 עד 12 שעות.
2. איסוף דגימות דם: איש מקצוע בתחום הבריאות יקלוט דגימת דם, בדרך כלל מהזרוע. נאספת כמות קטנה של דם, המספיקה לבדיקה.
3. ניתוח לדוגמא: דגימת הדם נשלחת למעבדה בה נמדדות רמות השומנים השונים, כולל כולסטרול כולל, כולסטרול LDL, כולסטרול HDL וטריגליצרידים.
4. תוצאות: לאחר הניתוח, תקבל את תוצאות פרופיל השומנים שלך מהרופא או מספק שירותי הבריאות שלך, אשר יפרשו את הממצאים בהקשר לבריאותך הכללית וגורמי הסיכון למחלות לב.
   

כיצד ניתן להוריד כולסטרול גבוה?

ניתן להפחית את רמות הכולסטרול באמצעות שינויים באורח החיים ושיטות טיפול קונבנציונליות.

שינויים בתזונה:

• הפחתת צריכת שומנים רוויים: הגבל את הצריכה של מזונות עשירים בשומנים רוויים, כגון בשר שומני, מזון מטוגן ומוצרי חלב מלאי שומן. החליפו אותם במזונות דלי שומנים רוויים, כגון עופות, דגים, אגוזים וזרעים.
• להגדיל את צריכת הסיבים: צרכו מזונות עשירים בסיבים מסיסים, כמו שיבולת שועל, לחם מחיטה מלאה וקטניות. סיבים יכולים לעזור להפחית את רמות הכולסטרול LDL.
• הגבל שומני טראנס: שומני טראנס הם שומנים מלאכותיים המצויים לרוב במזון מעובד כמו צ'יפס ופריטים מטוגנים. הפחתת צריכתם יכולה לסייע בהורדת רמות כולסטרול LDL.
• אכלו שומנים "בריאים": כלול שומנים בריאים, כגון שומנים בלתי רוויים הנמצאים בשמן זית, אבוקדו, אגוזים ודגים כמו סלמון או טונה.
• פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה יכולה לסייע בהעלאת כולסטרול HDL והורדת כולסטרול LDL. שאפו לפחות 150 דקות של פעילות גופנית בעצימות בינונית בשבוע.
• תרופות: במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בתרופות להורדת כולסטרול, במיוחד אם שינויים באורח החיים לבדם אינם מספיקים. תרופות כגון סטטינים, פיברטים או מעכבי ספיגת כולסטרול עשויים להירשם על ידי רופא.

איך CBD יכול לעזור עם כולסטרול גבוה?

קנאביס מקיים אינטראקציה עם זה של הגוף המערכת האנדוקנבינואידית (ECS), הכולל את קולטני CB1 ו-CB2.

Tהקולטן ל-CB1 מעורב בתהליך העברה של כולסטרול הפוך (RCT), שבו הגוף מווסת את רמות הכולסטרול על ידי הסרת עודפי כולסטרול והובלתו לכבד.

דלקת כרונית היא גורם תורם לכולסטרול גבוה ולמחלות לב וכלי דם. CBD הוכח כבעל תכונות אנטי דלקתיות באמצעות האינטראקציה שלו עם קולטני ECS, שעשוי לסייע בהפחתת הדלקת בגוף.

CBD עשוי להשפיע בעקיפין על רמות הכולסטרול על ידי עשוי לסייע בוויסות המשקל. השמנת יתר ועודף משקל הם גורמי סיכון לכולסטרול גבוה. CBD עשוי לסייע בירידה במשקל על ידי קידום ההמרה של שומן לבן לשומן חום, אשר נשרף ביתר קלות כאנרגיה. על ידי תמיכה בוויסות המשקל, CBD עשוי לתרום להורדת רמות הכולסטרול.

CBD הראה גם פוטנציאל בהפחתה חרדה ומתח, הקשורים לרוב להרגלי חיים לא בריאים. על ידי הקלה על חרדה ומתח, CBD עשוי לתרום בעקיפין לוויסות הכולסטרול על ידי עידוד הרגלים בריאים יותר והפחתת הסבירות להתנהגויות שעלולות להשפיע לרעה על רמות הכולסטרול.

בעוד ש-CBD מראה הבטחה בסיוע פוטנציאלי לניהול כולסטרול, אין להתייחס אליו כטיפול עצמאי. דרושה גישה מקיפה לניהול כולסטרול, כולל תזונה בריאה, פעילות גופנית סדירה וייעוץ רפואי. לפני שילוב CBD או כל תוסף אחר בשגרת ניהול הכולסטרול, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות.

בשנת 2020, מחקר קליני בדק את ההשפעות של שמן CBD על 65 אנשים עם עודף משקל. חוקרים מצאו שמשתתפים שנטלו 15 מיליגרם CBD מדי יום חוו שיפור ברמות הכולסטרול HDL, בעוד שקבוצת הביקורת לא ראתה שיפור כזה. אלו שנטלו CBD גם דיווחו על שינה טובה יותר ושיפור עמידות המתח.

כיצד להשתמש ב-CBD עבור כולסטרול גבוה

כשמדובר מינון, זהירות היא המפתח. הַתחָלָה לאט ולהגדיל בהדרגה.

חשוב לזכור ש-CBD לא עובד באותו אופן עבור כולם, והמינון האידיאלי יכול להשתנות. המינון המומלץ להפחתת כולסטרול שונה לילד לעומת גבר בוגר.

בהתבסס על המחקר האחרון מ-2020, כפי שהוזכר קודם לכן, אנו מציעים להתחיל בצריכה יומית של 15 מ"ג CBD (שווה ל-4 טיפות של 10% שמן CBD, בחלוקה אידיאלית לשתי מנות ביום) למבוגרים.

ניתן להגדיל את המינון אם האפקט הרצוי אינו מושג.

מזונות מועילים לבקרת כולסטרול

מזונות מועילים לבקרת כולסטרול בדרך כלל לעזור להפחית את רמות הכולסטרול "הרע" LDL ולהעלות את רמות הכולסטרול ה"טוב" HDL. הנה כמה מזונות מומלצים:

• קְוֵקֶר: שיבולת שועל מכילה סיבים מסיסים המכונים בטא גלוקן, המסייעים בהורדת כולסטרול LDL. להתחיל את היום עם דייסת שיבולת שועל יכולה להיות מועילה.
• דגנים מלאים: מזונות כמו לחם מדגנים מלאים, אורז חום ופסטה מחיטה מלאה עשירים בסיבים, שיכולים לסייע בהורדת כולסטרול LDL.
• אגוזים: אגוזים כמו שקדים, אגוזי לוז ואגוזי מלך עשירים בשומנים בלתי רוויים שיכולים לסייע בהורדת כולסטרול LDL. עם זאת, זכור כי אגוזים הם עתירי קלוריות, ולכן יש לצרוך אותם במידה.
• דג: דגים כמו טונה, סלמון, מקרל והרינג עשירים בחומצות שומן אומגה 3, בעלות השפעות חיוביות על בריאות הלב ויכולות להפחית טריגליצרידים וכולסטרול LDL.
• שמן זית: שמן זית מכיל שומנים בריאים בלתי רוויים ונוגדי חמצון שעשויים לסייע בהפחתת כולסטרול LDL. השתמש בו לבישול ולרטבים לסלט.
• שמן קנבוס וזרעים: אלה יכולים לעזור לשמור על רמות כולסטרול אופטימליות בדם.
• קטניות: אפונה, שעועית, עדשים וקטניות אחרות עשירות בסיבים מסיסים ו חלבון, שיכול לעזור בהורדת כולסטרול LDL.
• פירות וירקות: פירות וירקות דלים בשומן ועתירים בסיבים, ויטמינים ונוגדי חמצון. צריכת מגוון של פירות וירקות צבעוניים יכולה לתמוך בבריאות הלב הכללית.
• תֵה: סוגי תה מסוימים, במיוחד תה ירוק, מכילים קטכינים שעשויים לסייע בהורדת כולסטרול LDL.
• אבוקדו: אבוקדו עשיר בשומנים בלתי רוויים בריאים ובסיבים, שיכולים לסייע בהפחתת רמות כולסטרול LDL.
• סלרי ומיץ תפוחים: אלו הן אפשרויות טבעיות להורדת רמות הכולסטרול.

האם יש צורך בתרופות לכולסטרול?

הצורך בתרופות להורדת כולסטרול תלוי במספר גורמים, כולל רמות כולסטרול, גורמי סיכון למחלות לב ובריאותו הכללית של הפרט. עבור אנשים מסוימים, תרופות עשויות להיות חיוניות, בעוד עבור אחרים, שינויים בתזונה ובאורח החיים עשויים להספיק.

גורמי סיכון לכולסטרול גבוה

גורמי סיכון לכולסטרול גבוה יכולים לכלול גנטיקה, אורח חיים ו גורמים הקשורים לבריאות שיכולים להעלות את רמות הכולסטרול LDL והסיכון הכולל למחלות לב וטרשת עורקים.

גורמי הסיכון העיקריים כוללים:

• תורשה: לגנטיקה יש תפקיד משמעותי ברמות הכולסטרול. אם יש היסטוריה משפחתית של כולסטרול גבוה או מחלות לב, הסיכון עשוי להיות גבוה יותר.
• הרגלי תזונה: צריכת מזונות עשירים בשומנים רוויים ושומני טראנס (שומנים מלאכותיים) עלולה להעלות את כולסטרול LDL. תזונה עשירה בסוכרים מזוקקים ושומנים לא בריאים יכולה גם להשפיע לרעה על רמות הכולסטרול.
• חוסר בפעילות גופנית: אורח חיים בישיבה עלול להוביל לעלייה במשקל ולהגביר את הסיכון לכולסטרול גבוה.
• עודף משקל והשמנה: עודף משקל יכול להעלות את כולסטרול LDL ולהוריד את רמות הכולסטרול HDL.
• לעשן: עישון יכול להפחית את כולסטרול HDL ולהגביר את הסיכון למחלות לב.
• סוכרת: אנשים עם סוכרת סובלים לעתים קרובות משיבושים בחילוף החומרים של השומן ועשויים להיות להם רמות גבוהות יותר של כולסטרול LDL וטריגליצרידים ורמות נמוכות יותר של כולסטרול HDL.
• לחץ: מתח כרוני יכול להשפיע לרעה על רמות הכולסטרול.
• גיל ומין: רמות הכולסטרול נוטות לעלות עם הגיל, במיוחד אצל גברים. לְאַחַר גיל המעבר, נשים נוטות גם לרמות גבוהות יותר של כולסטרול LDL.
• כּוֹהֶל: צריכה מופרזת של אלכוהול עלולה להעלות את רמות הטריגליצרידים ולהשפיע לרעה על רמות הכולסטרול.
• מצבים בריאותיים אחרים: מצבים בריאותיים מסוימים, כגון תת פעילות בלוטת התריס (תת פעילות בלוטת התריס) או מחלת כליות, יכולים להשפיע על רמות הכולסטרול.
  

כל כמה זמן צריך לבדוק כולסטרול?

תדירות בדיקות הכולסטרול צריכה להיקבע על ידי ספק שירותי בריאות בהתבסס על מצבך הבריאותי, הגיל, גורמי הסיכון וההיסטוריה המשפחתית של מחלות לב. עם זאת, ישנן הנחיות כלליות לניטור כולסטרול:

• בדיקות שגרתיות: רוב הרופאים ממליצים לבדוק את רמות הכולסטרול במהלך בדיקות בריאות מונעות קבועות. התדירות תהיה תלויה בגיל, במגדר, במצב הבריאותי ובגורמי הסיכון שלך.
• ילדים ומתבגרים: יש לבדוק את רמות הכולסטרול בילדים ובמתבגרים אם יש היסטוריה משפחתית של כולסטרול גבוה או מחלות לב. את הבדיקה הראשונה ניתן לבצע בין הגילאים 9 עד 11.
• מבוגרים: עבור מבוגרים ללא גורמי סיכון משמעותיים, רמות הכולסטרול נבדקות בדרך כלל כל 4-6 שנים. עם זאת, אם יש לך גורמי סיכון כלשהם (למשל, עישון, לחץ דם גבוה, סוכרת, השמנת יתר או היסטוריה משפחתית של מחלות לב), ייתכן שיהיה צורך בבדיקות תכופות יותר, בדרך כלל מדי שנה או לפי המלצת הרופא שלך.
• קשישים: מבוגרים יותר, במיוחד אלו עם גורמי סיכון או מחלות לב וכלי דם מאובחנות, עשויים לדרוש ניטור כולסטרול קבוע.